עוד יום עייף.

אני כל כך עייפה, בלילה התעוררת, הדלקתי טלווזיה, כוונתי טיימר.
ונרדמתי מחדש.
אבל כרגע אני עייפה, מאד עייפה.
ובנסוף לכל אכלתי שטויות, וזה יעלה לי את רמות הסוכר ואז ארגיש לא טוב.
אני אוכלת שטויות, מרגישה לא טוב,
אני ממש לא שומרת על עצמי, אבל מקטרת יופי כשהערכים משתגעים לי.
בכלל הבריאות היא דבר שמאד מטריד אותי.
פעם לפני כ-8 שנים הייתי בריאה, אבל שמנה מאד,
ואז התגלתה סכרת, type 2 שזה בדיוק בגלל עודף משקל וחוסר בפעילות,
מאז הרבה מים עברו בירדן.
אני והסכרת למדנו לחיות יחד, בלי הרבה אהבה.
אמנם הריתי וילדתי את הגוזל, כשכבר היתי סכרתית,
אבל עדיין, אני לא מתיידדת איתה. למעשה אני שונאת אותה ולא מוכנה להשלים.
ואז אני נכנסת ללחץ נוראי כשהיא משתוללת= בגלל שאני לא שומרת.
ונלחצת כשפתאום רופא העיניים טוען שהוא רואה פגיעה בעיין.
ונכנסת לפינות כשלחץ הדם מתחיל לחגוג.

הבריאות היא נושא מאד מעסיק אותי,
בכל זאת יש לי ילד בן כמעט 4, שזקוק לאמא,
שתגדל ותטפל בו ולא שהוא יצטרך לטפל בי.
ועכשיו לא מזמן אובחנה לי גם פיברומיאלגיה.
וכל זה כשאני בשבתון, כשאני אמורה לנוח, להיות רגועה ושמחה.
כאילו הגוף קרס לגמרי מהלחץ והעצבים של השנים האחרונות בעבודה.
כאילו מישהו אומר לי No More.
No more מהלחץ הזה.
No more מהעבודה הזו.
No more לחוסר הסיפוק הזה.

No more לבכי ודמעות.

איזה פוסט מבולבל……

טוב,

תהיו טובים, אני משתדלת.